מה זה בכלל קטרקט?
קטרקט (בעברית: ירוד. בערבית: "מים", מלשון מים עכורים) הוא מצב שבו העדשה בתוך העין, שאמורה להיות שקופה, הופכת בהדרגה לעכורה. התוצאה: ראייה מטושטשת, סנוור, קושי בנהיגה בלילה, ולעיתים קרובות גם שינוי במספר המשקפיים.
מה זה ניתוח קטרקט?
הליך כירורגי שבו מסירים את העדשה הטבעית של העין שהתעכרה, ומחליפים אותה בעדשה מלאכותית שקופה, כדי לשפר את איכות הראייה.
איך מתבצע הניתוח?
כך נראה ניתוח קטרקט בצורתו הרגילה:
- הרדמה מקומית בטיפות עיניים.
- המנתח עושה חתך קטן בעין.
- דרך החתך מוחדר מכשיר שמרסק את העדשה העכורה בגלי אולטרסאונד (שיטה שנקראת פאקו־אמולסיפיקציה).
- את השאריות שואבים החוצה.
- במקום העדשה שהוסרה מושתלת עדשה תוך־עינית מלאכותית.
- הביתה!
יש אי־נוחות, כמו בכל הליך בהרדמה מקומית: מרגישים הרבה מים שמוזלפים על העין במהלך הניתוח, ותחושות לחץ מדי פעם, בדומה לטיפול שיניים בהרדמה מקומית. ד״ר הרשקוביץ מלווה ומסביר לכם לאורך כל ההליך מה עומד לקרות.
החלמה ושיעור הצלחה
- הראייה משתפרת בדרך כלל תוך ימים ספורים.
- טיפות עיניים למשך כמה שבועות, לפי פרוטוקול שתקבלו.
- הימנעות זמנית ממאמץ גופני, משחייה ומשפשוף העין.
ניתוח קטרקט נחשב לאחד הניתוחים הבטוחים והמוצלחים ברפואה, עם שיעור הצלחה של מעל 95% בשיפור הראייה.
ניתוח רגיל או ניתוח בלייזר?
ההבדל בין ניתוח קטרקט רגיל לניתוח בסיוע פמטו־לייזר הוא בטכניקה ובכלים שמשמשים במהלך הניתוח.
ניתוח רגיל (ידני)
מבוצע בכלים מיקרו־כירורגיים. המנתח מבצע בידיים את החתכים בקרנית, את פתיחת קופסית העדשה (קפסולוטומיה) ואת ריסוק העדשה העכורה בגלי אולטרסאונד. לאחר מכן מושתלת העדשה המלאכותית.
ניתוח בסיוע פמטו־לייזר
המנתח משתמש בלייזר פמטו־שנייה לחתכים מדויקים בקרנית, לפתיחת הקופסית ולריסוק העדשה. הטכנולוגיה מאפשרת תכנון ממוחשב מראש, התאמה אישית למבנה העין, והפחתה ניכרת באנרגיית האולטרסאונד, שבעוצמות גבוהות פוגעת בקרנית. שאיבת השאריות והשתלת העדשה נעשות עדיין בידיים, כמו בניתוח הרגיל.
היתרונות האפשריים של הלייזר
- דיוק גבוה יותר בחתכים ובפתיחת הקופסית.
- פחות אנרגיית אולטרסאונד לריסוק העדשה, מה שעשוי להפחית נזק לרקמות.
- מתאים כמעט לכל עין, ובמיוחד לעיניים עם מבנה מורכב או בעיות קיימות.
החיסרון
יקר יותר מהניתוח הרגיל.
אז מה עדיף?
לא תמיד יש יתרון קליני ברור לכל מטופל. התועלת משתנה ממקרה למקרה, ותלויה בכמה גורמים אישיים ורפואיים:
מתי לייזר עשוי להיות עדיף
- אתם מצפים לדיוק מקסימלי ולהתאמה אישית של הניתוח.
- יש לכם עין עם בעיות מורכבות.
- אתם משלבים עדשה מתקדמת (רב־מוקדית, או טורית לתיקון צילינדר), ששם הדיוק חשוב יותר.
- אתם מוכנים לשלם יותר. בביטוחים המשלימים של הקופות ההשתתפות העצמית גבוהה יותר. בביטוחים הפרטיים אין הבדל.
מתי הניתוח הרגיל מספיק בהחלט, ואולי עדיף
- קטרקט פשוט, ללא סיבוכים.
- אין לכם צורך מיוחד בעדשה מתקדמת.
- המנתח מנוסה במיוחד בשיטה הידנית, מה שיכול להביא לתוצאה מצוינת.
- אתם מעדיפים פתרון יעיל, בטוח, מוכח וזול יותר.
לסיכום: שתי השיטות יעילות ובטוחות מאוד. ברוב המקרים הניתוח הרגיל מניב תוצאות מצוינות. הלייזר עשוי לשפר את הדיוק ואת ההתאמה האישית, אבל לא תמיד יש לו יתרון קליני משמעותי שמצדיק את המחיר.
עדשות מתקדמות
עדשה מתקדמת היא עדשה תוך־עינית מיוחדת שמושתלת בניתוח קטרקט. היא נועדה לשפר לא רק את הראייה לרחוק, כמו עדשה רגילה, אלא גם להקטין את הצורך במשקפיים לקרוב ולביניים.
עדשה רגילה (חד־מוקדית)
בוחרים מרחק אחד שאליו העדשה מכוונת: רחוק, ביניים או קרוב. לשאר המרחקים תצטרכו תיקון אופטי, משקפיים או עדשות מגע.
עדשה רב־מוקדית (מולטיפוקלית)
- ראייה למרחקים שונים: רחוק, ביניים וקרוב.
- מקטינה מאוד את התלות במשקפיים אחרי הניתוח.
- עלולה לגרום לסנוור או להילות בלילה אצל חלק מהמטופלים.
- מפחיתה את כמות האור שנקלטת.
עדשה טורית
מתקנת גם צילינדר (אסטיגמציה), כלומר עיוות בקרנית. מתאימה למי שיש לו צילינדר גבוה שלא יתוקן בעדשה רגילה.
מונוויז׳ן
כל עין מותאמת למרחק אחר. במיני־מונוויז׳ן ההבדל בין העיניים קטן, למשל עין אחת לרחוק והשנייה לביניים. מונוויז׳ן מלא, רחוק וקרוב, מתאים לחלק קטן מהמטופלים, במיוחד למי שכבר רגיל לכך ממשקפיים או מעדשות מגע.
שיקולים לפני שבוחרים עדשה מתקדמת
- היא יקרה יותר, ולעיתים אינה מכוסה בביטוחים רגילים.
- היא דורשת תיאום ציפיות מדויק עם הרופא.
- היא לא מתאימה לכל אחד. מי שיש לו מחלות רשתית, גלאוקומה או עין עצלה עלול לא להפיק ממנה תועלת.
עלויות וביטוחים
השתתפות עצמית בכללית מושלם ופלטינום
| הליך | מושלם | פלטינום |
|---|---|---|
| קטרקט בלייזר, עדשה רגילה | 3,647 ₪ | 2,000 ₪ |
| קטרקט רגיל, עדשה מיוחדת | 4,157 ₪ | 3,850 ₪ |
| קטרקט בלייזר, עדשה מיוחדת | 6,035 ₪ | 5,750 ₪ |
| ניתוח חוזר או רפוזיציה | 300 ₪ | 300 ₪ |
| פטריגיום עם שתל לחמית | 300 ₪ | 300 ₪ |
| יאג לייזר לקטרקט משני | 300 ₪ | 300 ₪ |
המחירים הועתקו מאתר הביטוחים המשלימים והם באחריותם. כדאי להתעדכן בהשתתפות העצמית העדכנית סמוך למועד הניתוח.
התאמת עדשה מתקדמת דורשת מדידות מתקדמות במרפאת הפרימיום, בעלות נוספת.
ביטוחים פרטיים
קיימים הסכמים עם כלל, הפניקס, מגדל, מנורה ואיילון (למעט הראל). את הכיסוי בודקים באופן אישי מול החברה, לפי מסלול הפוליסה. צוות המרפאה יעזור לכם בהגשת המסמכים לקבלת ההתחייבות, אבל מאחר שהפוליסה אישית, קבלת ההתחייבות מראש היא בסמכות ובאחריות המבוטח.
סיכונים וסיבוכים
הסיכון לאבד עין בניתוח קטרקט נדיר ביותר, כמעט אפסי. זה אחד הניתוחים הבטוחים ברפואה, עם שיעור הצלחה של מעל 95%.
סיבוכים חמורים שמובילים לאובדן ראייה חמור, כמו זיהום פנימי קשה (אנדופתלמיטיס), מתרחשים בפחות מ־0.02% מהמקרים. אובדן מוחלט של העין הוא אירוע חריג מאוד.
חשוב לדעת
- רוב הסיבוכים האפשריים ניתנים לטיפול אם מזהים אותם מוקדם.
- רופא מנוסה, שיטה מודרנית והקפדה על הנחיות ההחלמה מצמצמים עוד יותר את הסיכון.
- אנשים עם מחלות עיניים ברקע, למשל סוכרת עם פגיעה בעין, גלאוקומה או ניתוחים קודמים, עשויים להיות בסיכון מעט גבוה יותר. גם אצלם הסיכון נשאר נמוך.
סיבוכים נפוצים, לרוב קלים וניתנים לטיפול
- עכירות של הקופסית האחורית ("קטרקט שני")
- תופעה שכיחה שמופיעה חודשים או שנים אחרי הניתוח. מטופלת בטיפול פשוט ומהיר בלייזר (YAG).
- דלקת קלה בעין
- נפוצה בימים הראשונים אחרי הניתוח. מטופלת בטיפות סטרואידים.
- לחץ תוך־עיני מוגבר, זמני
- בדרך כלל חולף לבד או עם טיפול קצר.
- יובש, תחושת גוף זר או גירוי
- לרוב חולפים תוך שבועות. תחליפי דמעות מקלים.
- בצקת קרנית קלה
- נספגת מעצמה במהלך השבוע הראשון.
- סטייה קלה במיקום העדשה
- יכולה להשפיע על הראייה, ולעיתים דורשת ניתוח תיקון.
- שארית חומר עדשה בעין
- לעיתים נספגת לבד במהלך המעקב, ולעיתים צריך לחזור לחדר הניתוח לשאיבה, הליך של דקות בודדות.
סיבוכים נדירים יותר, אך משמעותיים
- זיהום תוך־עיני (אנדופתלמיטיס)
- מסוכן מאוד אך נדיר, כ־0.02% מהמקרים. דורש טיפול מיידי באנטיביוטיקה, ולעיתים ניתוח נוסף.
- בצקת קרנית קשה יותר
- אופיינית יותר לקטרקט מתקדם מאוד או למחלת קרנית קודמת. מטופלת בטיפות מי מלח כשלושה חודשים. אם אינה חולפת, יש פתרון בהשתלת קרנית חלקית.
- בצקת ברשתית
- ברוב המקרים נספגת מעצמה זמן קצר אחרי הניתוח ואינה מאובחנת כלל. כשהיא מאובחנת, יכולה לגרום לטשטוש או לעיוותים זמניים. מטופלת לרוב בטיפות, עד חודשיים־שלושה מהניתוח, ולעיתים נדירות בזריקות לעין.
- קרע בקופסית העדשה
- סיבוך בזמן הניתוח, שעלול לדרוש טכניקה אחרת להשתלת העדשה, ולעיתים השתלה במועד מאוחר יותר, בתנאים מיטביים.
- היפרדות רשתית
- נדירה אך מסוכנת. שכיחה יותר אצל מי שיש לו קוצר ראייה גבוה.
- אובדן ראייה חמור
- נדיר מאוד. ברוב המקרים קשור לסיבוכים שלא טופלו או לבעיות עיניים קודמות.
איך מצמצמים סיכונים?
- בוחרים רופא מנתח מנוסה.
- מקפידים על הטיפות, ונמנעים משפשוף העין ומחבלה בה.
- מדווחים מיד על כאב חזק, ירידה פתאומית בראייה או הפרשות.
בהצלחה,
ד״ר צבי הרשקוביץ